מה עשתה הקורונה לשוק ריהוט הגן בישראל

במרץ 2020 החיים של כולנו השתנו מן הקצה אל הקצה.

אחוז המובטלים קפץ, קשה יותר למצוא עבודה, וגם העבודות המוצעות הן פעמים רבות בשכר נמוך מדמי האבטלה.

כך יצא שבין סגר לסגר, עדיין אנשים רבים מוצאים את עצמם שעות רבות בבית, בין אם זה עקב אבטלה או בין אם העבודה עברה הביתה.

 

אז הפסקנו לצאת והתחלנו להסתכל פנימה

בשילוב של זמן פנוי יחד עם השהייה בבית – כולנו התחלנו להשקיע מאמצים רבים בלהפוך אותה לנעימה ביותר.

התחלנו לפתח תחביבים שמעולם לא התעניינו בהם קודם – החל מבישול, צביעה וכתיבה ועד לשלב של עיצוב הגינה.

מעבר לכך שהחצר והמרפסת הן עוד פורמט שאפשר לטפח בימים של סגר – כרגע זו נהייתה היציאה הבטוחה ביותר לאוויר הפתוח ולאור השמש.

לכן השקעה בצמחי תבלין, פרחים וגידול ירקות שורש בצנצנות – נהיו עיסוק מוביל בקרב רבים.

 

משבר הקורונה והשינויים שהביא איתו לנדל"ן

הימים הארוכים בבית, והחיבור לעולם החיצון גם בלי לצאת ממנו – דרך הטלוויזיה, המחשב והזום – הביאו למסקנה נוספת: לא צריך לגור בדירה קטנטנה בתל אביב כדי להיות במרכז העניינים.

פתאום הבית שלך, בלי קשר למה שקיים מסביבו, נהיה הדבר שחשוב להשקיע בו. ההבנה הזו גרמה למשפחות רבות להבין שאפשר להתרחק מהמרכז לטובת אזורים ירוקים יותר, כאלה שבאותו תקציב אפשר לבנות בהם בית קרקע עם חצר.

 

הגינון מרפא?

בארה"ב ובבריטניה, כבר בחודש מאי, קרס שוק הזרעים. הממשלות הורו לסגור חממות ומשתלות עקב התקהלות של קונים. אנשים רבים התחילו להזמין זרעים באינטרנט,  ומכל התחזיות שהיו, דווקא את ההתנפלות על שוק הצמחים קשה היה לצפות.

פתאום חזרנו שנים אחורה והתחלנו ליהנות מהדברים הקטנים בחיים. נזכרנו שיש משהו נחמד בלקום כל בוקר ולראות שהבטטה שלך גדלה עוד קצת. ואם כבר בטטה אז למה לא מיליון ירקות או צמחי תבלין אחרים?

אז במקום לצאת לסופר או לשוק ולקנות כוסברה, פטרוזיליה ונענע – צמחים שיחסית קל לגדל בבית, התחלנו לגדל אותם אצלנו במרפסת. בהשקעה מינימלית, שבמצבנו העגום עוד תותיר זמן פנוי.

יחד עם הפיכת המרפסת לנעימה יותר, עלה זמן השהייה בה ואיתה הצורך לשדרג את כל הספות הדהויות ואת שולחן הפלסטיק המאובק. החל מהחלפת הספות או ניקויין ועד שיפוץ רפסודות יד ביד עם pinterest , פתאום הפסקנו להתייחס למרחב הזה כמובן מאליו ולאט לאט הוא הפך לאזור היפה ביותר בבית.

 

עוד דבר קרה בתקופה הזו – התיעוד

טבעי, אך פחות רומנטי. הצורך להראות כלפי חוץ שעדיין טוב לי, שאני עדיין מוצא/ת עיסוקים מעניינים בתקופה שאחרים טוענים שהיא מחורבנת – הוא זה שדוחף בין היתר לפיתוח תחביבים שכאלה. האינסטגרם, הפייסבוק ושאר הרשתות מוצפים בסיפורים שאנחנו רוצים לספר על החיים שלנו. על היכולת שלנו ליצור את עצמנו גם בתוך הבית ובלי אישור חיצוני.

האם יש בזה רע? אולי אם נספר לעצמנו את הסיפור הזה מספיק זמן, בסוף גם נאמין לו?

 

ספות מעור

אז מה היה לנו בעמוד זה?
מאמרים נוספים
שאולי תאהבו