טקס התספורת היהודי המסורתי מכונה חלאקה. שם זה מקורו בשפה הערבית ומשמעותו תגלחת. ביידיש נהוג לקרוא לטקס זה אפשערן או אפשערניש. על פי המנהג אין לספר ילדים מתחת לגיל 3. רבים נוהגים לערוך את טקס החלאקה בל"ג בעומר על ציונו של רבי שמעון בר יוחאי במירון. בנוסף, יש הבוחרים לערוך את הטקס בקבר שמעון הצדיק או בקבר שמואל הנביא. במאמר הבא: הסבר המנהג, טעמים ומקורות.
טקס חלאקה – פרטי המנהג
מנהג עריכת טקס חלאקה מובא לראשונה בשו"ת הרדב"ז בהתאם למה שנהגו אז: תספורת בקבר שמואל הנביא ותרומה למקום לפי משקל השיער שנגזז.
טקס חלאקה על פי האר"י ז"ל
לפי רבי חיים ויטאל ידוע כי שמע מפי עד (רבי ישראל שרוג) על שהאר"י הקדוש הוליך את בנו הקטן בל"ג בעומר למירון לקבר רבי שמעון בר יוחאי ואתו כל אנשי ביתו, שם גילחו את ראש הילד כמנהג המפורסם וכן על פי דבריו, האר"י עשה שם משתה ושמחה.
התפשטות המנהג
מנהג זה של חגיגת טקס החלקה התפשט בקרב יהודי ארצות ערב והגיע אף למרוקו ולתימן. בארצות אשכנז לא היה מקובל מנהג זה, אולם לאחר העליה ארצה נטמע המנהג גם בקרב יהודי אשכנז, בעיקר החסידים שבהם. הקליקו כאן לרכישת סט לחלאקה עבור טקס חלאקה מושלם.
טעמי מנהג טקס החלאקה
גיל 3 נחשב על פי התורה כגיל מיוחד. שכן עד הגיעו לגיל 3, לא בשל הילד ללימוד התורה ומגיל 3 ואילך מקדישו אביו לתורה. הילקוט שמעוני דורש זאת מהפסוק: "שלוש שנים יהיו לכם ערלים לא יאכל ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קודש הילולים לה'" (ויקרא י"ט, כ"ג).
- "ונטעתם וערלתם ערלתו את פריו" – מדובר בתינוק.
- "שלש שנים יהיה לכם ערלים" – שאינו יכול לא להשיח ולא לדבר.
- "ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש" – שאביו מקדישו לתורה.
- "הלולים" – שמהלל להקב"ה.
- "ובשנה החמישית תאכלו את פריו" – משעה שהוא מתחיל לקרות בתורה, להוסיף לכם תבואתו.
בנוסף, שימת הדגש הינה על חינוך הקטן במצוות השארת פאות הראש כפי שכתוב בתורה "לא תקיפו פאת ראשכם". לפי מקורות שונים אין עניין בתגלחת דווקא בגיל 3, אלא ההתייחסות היא לתספורת הראשונה. לפי דברי ה"שערי תשובה" המנהג בארץ הוא לשמוח בתגלחת ראשונה של הקטן שמחונך במצווה זו להיות לו פאות ראשו.
מנהגים ביום החלאקה
חלק מהחסידים נוהגים לומר מזמור הללו קל בקדשו (מזמור ק"נ בתהילים). ישנו מנהג לתת משקל השיער הגזוז לצדקה כסגולה לבן ת"ח ויאריך ימים בטוב. בנוסף, יש שכתבו שטובה נתינת צדקה ביום זה וכן מברכים על מיני מזונות ושרים ומודים להשם על חסדו.
