אנשים מאמינים בדת ובאלוהים כמעט משחר האנושות.
תיאורי טקסים דתיים פולחניים נמצאו מאוירים על סלעים ומערות מהתקופה הפרהיסטורית.
במהלך כל ההיסטוריה האנושית, יש לאמונה ולמסגרת הדתית תפקיד ונוכחות מרכזיים.
אמונה מקדשת יום מנוחה
בכל מסגרת דתית, קיים ציווי ברור ומדויק אודות יום מנוחה מכל סוג של עבודה ופעילות שגרתית. מחקרים שבים ומדגימים את חשיבותה של נטילת הפוגה מעיסוק החוזר ונשנה באותם גורמי דחק לשם שמירה על כוחות הנפש והתפוקה האישית והמקצועית. בקרב המאמינים בקיומו של האל גבוהים יותר הסיכויים, לגושפנקא לניתוק מלא יותר משגרת השבוע, מאחר ומדובר במנהג טבוע ומופנם היטב.
אנשים מאמינים מתמודדים טוב יותר עם אובדן
מחקרים מראים כי בקרב אנשים מאמינים, אופיינית התמודדות קלה יותר באופן יחסי, עם אובדן אישי ושכול. אובדן אישי, כזה הנגרם ישירות בגלל מות אהוב או בן יקר, עלול לגרום לפגיעה מתמשכת בבריאות ועלייה בתחלואה האופיינית של דחק רגשי ולהתפתח במקרים קיצוניים למצב המכונה אבל פתולוגי, דיכאוני, המעיב על מהלך חייו של המתאבל. מאחר שתחושות קשות של אובדן אינן מוגבלות רק לענייני חיים ומוות ולעתים עלולות לצוץ גם בעקבות אובדן מקום העבודה, מחלות קשות, פגיעות כלכליות ועוד, הרי שגם עם תחושות אלה של אובדן, קל יותר למאמינים להתמודד עם רמה פחותה יותר של דחק ומצוקה.
אמונה מקלה על הפחד מהמוות
הידיעה כי המוות הוא סוף ידוע מראש של החיים, עלול לגרום לחרדות קיומיות ולהתבטא בין היתר בהפרעות התנהגותיות הנוטות להחמיר עם העלייה בגיל. בקרב הנוטים למות נפוצה התקרבות לאמונה הדתית – אלוהים ומקובל גם להביא איש דת למיטתו של הגוסס. בקרב מאמינים מכל הדתות למוות תפקיד ונפח משלו, וחשיבותו שווה וגדולה אפילו לעיתים מעצם החיים עצמם.
תפילה הוכחה כמרגיעה כמו מדיטציה וכמאריכה חיים
המנגנון המשוער בו התפילה מאריכה את תוחלת החיים נעוץ בתפקידה של התפילה כמשרה פעילות גלי מוח הדומים לאלו המופיעים בקרב מתרגלי מדיטציה. שלווה זו מקלה על ההתמודדות עם מצוקות היומיום ומהווה מפלט זמני משגרת יום קשה.
אמונה מקלה על הזקוקים לשליטה מתמדת
האמונה באל מקלה על התמודדות עם מציאות משתנה ובלתי צפויה. עצם היכולת להאמין בקיומו של האל, מאפשרת לנו לוותר בקלות רבה יותר על האשליה של תחושת השליטה החיונית לרבים מאיתנו בקרב מאמינים הרואים את המציאות כגזירה משמיים, קל יותר לקבל את התרחיש החדש המתחולל, ובכך ההתמודדות אל מול תנאי מציאות חדשה מלווה פחות בתחושות של זעם ותסכול מטלטלות העלול לפגום בכושר החשיבה והשיפוט האובייקטיבי.
לסיכום
לאמונה ולמסגרת הדתית יש תפקיד ונוכחות מרכזיים בחיינו ומשפיעות רבות על ההתנהלות היום יומית שלנו. למשל מאפשרת לנו יום מנוחה פעם בשבוע שבו אנו יכולים להתנתק מהשגרה,
מקלה עלינו על שליטה מתמדת על דברים כי יש יותר אמונה באל והאמונה אפילו יכולה להקל על הפחד ממוות ובנוסף טיפה להקל בפרידה מאהוב. הסמוי מן העין וגדול מההיגיון – הגורם לכל התהליכים להתרחש.
